שחיה
מדוע התמכרתי לשחיה באופן כזה שאני לא יכולה לחשוב איך אוכל להעביר את חיי מעתה ללא שחיה? אז כך היה, חיי היו עמוסים ולחוצים, נו כמו כל אחד אחר. עבודה בית ילדים כסף וכל מה שמשתע מזה, גב תפוס, צליעה ברגל, צוואר תפוס, כאבי ראש ואז מיגרנות ועוד לא מעט תופעות שמתאימות לגיל שמונים ומעלה וממש לא לגיל 35. כמובן שחברי הקרובים זעקו לי את חייבת לעצור רגע, משהו בחיים שלך לא עובד כמו שצריך. את חייבת לעשות שינוי. וכששמעתי שינוי, היה זה הרגע שהם פשוט איבדו אותי. אין משהו שיותר מפחיד אותי משינויים. אני לא מסוגלת לעמוד עכשיו בשינוי חיים וכל מה שמשתמע מזה. אז המשכתי לאטום את האוזניים לכל תמרורי ההזהרה עד שיום אחד לא הצלחתי לקום בבוקר מהמיטה. נתפס לי הגב בצורה כזאת שכל המתח והלחץ בעולם ישב לי על החוליות ולא נתן לי לקום ודווקא ביום שהיתה לי פגישה חשובה בעבודה ומיד אחר כך מסיבה בגן של הבן.בכיתי. צעקתי אבל זה לא עזר. זה היה הרגע בו החלטתי לעשות משהו קטן, צעד קטנטן בדרך לשינוי ובמקרה באותם ימים קשים נתקלתי בפרסומת של שיעורי שחיה. אולי שחיה תעזור חשבתי, לפחות לגב ולשרירים שלא אגיע למצב כזה שוב. אז התחלתי בשיעורי שחיה. בהתחלה המנטרה שלי היתה שהגוף שלי חייב את זה וכך הקפדתי שלוש פעמים בשבוע ל]פני העבודה שחיה קצרה של חצי שעה. לא ידעתי אז עד כמה הנפש שלי זקוקה לשחיה עוד יותר ממה שהגוף שלי זקוק לה. שיעורי השחיה שלי הפכו אינטנסיבים יותר ויותר והתחלתי להתאהב בהם, משהו בשקט הזה מתחת למים עשה את שלו, מדיטצייה אמיתית לגוף ולנפש, החלו לרדת כל ההגנות והחומות והתחלתי להתאהב בשחיה בזמן איכות השקט והנעים הזה עם עצמי בפעולה המדיטטיבית הזו שכל כך היתה חסרה בחיי עד כה וכעת אני מרגישה שהיא כל כך נוכחת ומעניקה משמעות לכל אותם הדברים שממלאים את חיי. אז התמכרתי לשחיה כי איך אפשר שלא להתמכר למשהו שעושה לך כל כך טוב…
